<h1>ספר הנייר הלכ' ערלה</h1>
<h2>דף לט.</h2>
הנוטע אילן של מאכל, כל הפירות שיוצאים ממנה שנה ראשונה שנייה ושלישית אסורין בהנאה, והאוכל מהם כזית לוקה, ואיסור ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. הגהה. רבי' משה מקוצי. אבל בארץ ישראל נוהג דין נטע רביעי בגפנים בין בזמן הבית בין שלא בזמן הבית. כיצד פודין נטע רביעי עתה, אחר שאסף כל הפירות אומר ברוך א"י אמ"ה אקב"ו לפדות נטע רבעי. ופודה אותו בשוה פרוטה אפילו הם שוים ק' זוז. ואומר הרי פירות אילו מחוללין על זה, וזורקים הפרוטה לים המלח, ובזמן הזה מחללו לכתחילה אפילו על שוה פרוטה. כרם רבעי אין לו לקט שכחה ופאה ועוללות ואין מפרישין ממנה תרומה ומעשר. הנוטע בספינה ואילן שעלה מאליו ברה"י והנכרי שנטע בין לישראל בין לעצמה חייב בערלה. גוי שהרכיב אילן מאכל גבי אילן סרק חייב בערלה, אחד הנוטע יחור מן האילן או גרעין או שעקר האילן בלא קרקע או שחתך רך מאילן זקן והרכיבו בארץ או באילן אחר חייב בערלה, אבל אם הרכיב פורווני"ר רך מאילן זקן פטור. ילדה שסבכה בזקנה והוציאה פירות כילדה, אפילו הוסיף מאתים הרי הפירות שילדה אסורים, שאין גידולי היתר מעלין האיסור הניכר. עכ"ל.
הגהה. החדש אסור מן התורה בכל מקום קודם י"ו בניסן, והערלה הלכה עד ג' שנים והכלאים מדברי סופרים. ילדה בזקנה אם העלין הפוכים כלפי הילדה אסור כלפי הזקינה מותר לפי שהוא חי מן הזקינה. ע"כ.
<h2>דף נו:</h2>
הנוטע אילן של מאכל, כל הפירות שיוצאים ממנה שנה ראשונה שנייה ושלישית אסורין בהנאה, והאוכל מהם כזית לוקה, ואיסור ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. הגהה. רבי' משה מקוצי. אבל בארץ ישראל נוהג דין נטע רביעי בגפנים בין בזמן הבית בין שלא בזמן הבית. כיצד פודין נטע רביעי עתה, אחר שאסף כל הפירות אומר ברוך א"י אמ"ה אקב"ו לפדות נטע רבעי. ופודה אותו בשוה פרוטה אפילו הם שוים ק' זוז. ואומר הרי פירות אילו מחוללין על זה, וזורקים הפרוטה לים המלח, ובזמן הזה מחללו לכתחילה אפילו על שוה פרוטה. כרם רבעי אין לו לקט שכחה ופאה ועוללות ואין מפרישין ממנה תרומה ומעשר. הנוטע בספינה ואילן שעלה מאליו ברה"י והנכרי שנטע בין לישראל בין לעצמה חייב בערלה. גוי שהרכיב אילן מאכל גבי אילן סרק חייב בערלה, אחד הנוטע יחור מן האילן או גרעין או שעקר האילן בלא קרקע או שחתך רך מאילן זקן והרכיבו בארץ או באילן אחר חייב בערלה, אבל אם הרכיב פורווני"ר רך מאילן זקן פטור. ילדה שסבכה בזקנה והוציאה פירות כילדה, אפילו הוסיף מאתים הרי הפירות שילדה אסורים, שאין גידולי היתר מעלין האיסור הניכר. עכ"ל.
לולבי גפנים ועלי אתרוג ושאר אילנות מותרים באכילה. קליפת רימון וקליפת אגוז אל יצבע בו, ואם צבע יעבירנו ביין או בצפון ומותר בזמן הזה. אגוז של ערלה שנטעו מותר בדיעבד כר' יוסי. אילן העולה מאיליו, בישוב חייב בערלה במדבר או ביערים אינו חייב בערלה, וכן גפן שעלה מאיליו. גפנים אעפ"י שמברכין פירווניר בלע"ז מ"מ הם בטלים ברוב, ועוד שמתפצל הגפן לארבעה או ליותר ויונקת תמיד ההברכה מן הגפן הגדול ואין זה ערלה. אילן שנטעו גוי או גפן כל שלש שנים הראשונים אסורין, ובשנת הרביעית מותרים אף נטע הרביעי מן הגפן שאין נטע רביעי נוהג בזמן הזה. ודאי ערלה בחוצה לארץ אסורה, וספק מותרת. ואם הגוי יורד ולוקט מן הערלה ואין ישראל רואהו מותר. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לה בחוצה לארץ מותר ובלבד שלא ילקוט ביד, המקדש בערלה וכלאי הכרם ושאר איסורי הנאה אינה מקודשת. מכרן וקדש בדמיהם מקודשת. הערלה מונה ג' שנים מיום נטיעתם כיש אומרים נטוע לרבים חייב בערלה. העוקר אילן זקן שאינו של ערלה ממקומו אם עקר מן הקרקע עמו שיכול לחיות ולגדל בלא קרקע אחר פטור מן הערלה ואם לאו חייב בערלה.
